רשלנות רפואית מתרחשת סביבנו למרבה הצער כמעט באופן שגרתי. מידי יום לוקחים הרופאים החלטות גורליות בנוגע למצבם של מטופלים רבים, כאשר היריון הינו תחום רגיש באופן מיוחד שבו גם האם וגם תינוקה יכולים להינזק ומשלל סיבות הקשורות בסביבת הביצוע, אופן מתן הטיפול וקבלת ההחלטות במצבים קריטיים.
רשלנות רפואית בהריון נחשבת לתחום רשלנות נפוץ בשדה המשפטי, בעיקר בעקבות נפיצות ההריונות בחברה הישראלית.
הרשלנות יכולה להיגרם כתוצאה ממעקב הריון שגוי או היווצרות פגיעות כתוצאה ממהלך הבדיקות, פענוח שגוי של תוצאות בדיקות או ממצאי אולטרסאונד ומוניטור, מתן תרופה מזיקה, חוסר יידוע של ההורים לגבי תוצאות בדיקות או השלכות עתידיות כתוצאה מהן ועוד.
בתביעות אלה יש חשיבות עצומה לתיעוד הרפואי וכלל הפעולות שבוצעו מתחילת ההריון ועד סיום הלידה, שייבדקו בצורה מעמיקה על ידי עורך דין רשלנות הריון ובמידה ויתגלה כי הרשלנות גרמה למום, מחלה או סיבוך שהיו יכולים להימנע – תתקיים עילה לתביעה.
לתחום הרשלנות נכנס גם שיקול הדעת ההורי, שכן אם סופק להם מידע מפורט לגבי זיהוי מקדים של מומים או בעיות פנים-עובריות או סיכונים מסוימים שבעקבותיהם ייגרם נזק לאם או תינוקה, הם יוכלו להחליט האם להפסיק את ההיריון ולמנוע מילדם לעבור חיים מלאים בסבל וקשיים (טענת הולדה בעוולה).
רשלנות רפואית בלידה: מקרה לדוגמה
מירית ואדם מתל אביב הגיעו לבית החולים איכילוב בתל אביב בשל צירים לא סדירים. מירית שכבר נמצאה בסוף הריונה אושפזה ובמוניטור נצפתה האטה בדופק העובר. אך כאשר שינתה מירית את תנוחתה הדופק חזר לקצב תקין. כל בדיקותיה עד כה היו תקינות ולא היה ספק לגבי מצבו של התינוק.
כשהתפתחה לידה והדופק הוסיף להיות איטי, הוחלט לבצע זירוז תוך שימוש בזריקה אפידורלית. הרופאים המשיכו בלידה רגילה והתעכבו משמעותית בחילוץ העובר, כאשר לא הצליחו לבצע יילוד באמצעות שולפן ריק (וואקום) והחליטו ליילד בחילוץ מלקחיים. התינוק יצא במצב קשה מאוד בעקבות סיבוך בחבל הטבור ונזקק להחייאה. כתוצאה מכך נגרם לו שיתוק מוחין עם נכות בשיעור של 100%. התינוק נפטר כשהגיע לגיל שלוש.
בבית המשפט קבע מומחה מטעם התביעה כי הלידה הייתה חייבת להסתיים תוך חצי שעה לכל היותר מרגע הפתיחה המלאה ולא להמתין שיהיה מאוחר מידי כפי שקרה בפועל. מצד שני הנתבעים טענו שקבלת ההחלטות הייתה סבירה ביחס לנתוני המוניטור וכי לא היה פגם באופן ביצוע הלידה.
בנוסף קבעו מומחים מטעמם כי קיימת אפשרות רבה ששיתוק המוחין בכלל נגרם כתוצאה מזיהום תוך רחמי שנוצר במהלך ההיריון עצמו. בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל ועמד על הקשר הסיבתי בין הרישול לנזק הנורא שנגרם לתינוק וקבע כי יש לפצות את הוריו בסכום העומד על למעלה משני מיליון שקלים.
תביעת רשלנות בהיריון בסיכון
חלק מסוים מכלל ההריונות מוגדרים כהריונות בסיכון ובמצב זה מתבצע מעקב רפואי מוגבר שכולל גם בדיקות רבות אודות התפתחות העובר ומצבו וכן מצבה הבריאותי של היולדת. קבוצת הסיכון בהריונות כוללת נשים בגיל מבוגר, נשים שחוו הפלות, ריבוי עוברים (תאומים, שלישיות ורביעיות), הסובלות ממחלה כרונית מסוימת, בעלות רקע של לידות מוקדמות או סיבוכי לידה וניתוחים קיסריים, סוכרת הריון ועוד.
חלק מן ההריונות עשויים להתפתח לכדי הריונות בסיכון במהלך חודשי ההיריון גם אם התחילו כהריונות רגילים. הרופא הישיר של היולדת חייב לדעת היטב מהו עברה הרפואי ואם היא שייכת לקבוצת הסיכון, הוא מחויב להפנות אותה לבדיקות מתאימות.
אם איננו רופא המתמחה בהריונות בסיכון, הוא יפנה את היולדת לגורמים רפואיים מוסמכים העוסקים בכך. במצב שבו קיים חשש ממשי לגבי מומים, תסמונת דאון, פיגור שכלי או חשש לחיי האם, עליו אף להמליץ על הפסקת הריון ולשקף היטב את הממצאים מכל בדיקה. כל התרשלות סביב סוגיית הריון המוגדר "בסיכון" עלול ליצור בקלות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית במהלך הריון.
רשלנות בבדיקת מי שפיר, סקר גנטי, צ'יפ גנטי ובדיקת NIPT
אם חל מצב שבו:
- הרופא לא חשף בפני ההורים את תוצאות הבדיקה
- הרופא לא המליץ על ביצוע אחת הבדיקות או יותר, למרות שהיה בכך צורך
- הרופא קבע כי אין צורך באחת הבדיקות או יותר, למרות שהיה בכך צורך
- פענוח תוצאות הבדיקה היה שגוי
- תוצאות הבדיקה נמסרו להורים, אך הרופא לא ווידא כי הם מבינים את השלכותיהן ומשמעותן
קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית בהריון.
הודות לטכנולוגיה והפיתוחים הרבים שעומדים לצידה של היולדת, ניתן לזהות כיום בבדיקות מקדימות כ-90% מכלל המומים והמוגבלויות.
בדיקות אלה לרבות בדיקות הסקר הקיימות (חלבון עוברי וסקירה מוקדמת למשל) יכולות להצביע על בעיה אם קיימת, או לאשר התפתחות תקינה. הרופא המטפל ימליץ במידת הצורך על ביצוע אחת הבדיקות בהתאם להתפתחות ההיריון ומצבו הנוכחי ולפי הצורך.
לא כל יולדת תצטרך בהכרח לבצע בדיקת מי שפיר למשל (אם כי מקובל בקהילה הרפואית לבצע אותה בהריונות בסיכון), אך עליו להפנות לכל הפחות אל בדיקת הסקר הגנטי ולהמליץ על יתר הבדיקות לפי המלצת הרופא המטפל. כל תוצאה בין אם היא תקינה ובין אם מכילה בתוכה בשורה קשה, אמורה לעבור מיד ליולדת ובן זוגה על מנת שיוכלו לקבל את ההחלטה הטובה בעבורם ועבור תינוקם.
מתי חלה התיישנות ועל כמה עומד סכום הפיצויים?
כתוצאה מהרגישות המיוחדת של סוג רשלנות זו, הפיצויים לגביה עומדים על סכומים גבוהים. הריונות ולידות הם רגעי חיים משמעותיים ביותר ועל כן הרשלנות בהם נתפסת כבלתי נסלחת.
ככל התביעות, תביעת רשלנות בהריון תתיישן לאחר 7 שנים אך קיים בה הבדל מרכזי חשוב: חוק ההתיישנות חל רק על תביעות בגירים מגיל 18 בלבד ולכן אדם שמעוניין לתבוע את הצוות הרפואי שפיקח על אמו בהריון, יוכל לבצע זאת עד גיל 25. דהיינו 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18.
איך מוכיחים רשלנות רפואית בהריון?
כל תביעת רשלנות מורכבת ממספר שלבים:
- יש להציג ראיות לכך שחובת הזהירות של הרופא או הצוות הרפואי הופרה במבחן "הרופא הסביר". לדוגמה – תינוק שנולד עם מום שלא אובחן כראוי בבדיקה במהלך ההיריון או ההחלטה על אופן יילוד ממושך במצב של מצוקה עוברית. ההוכחה צריכה לעמוד על כך ש"הרופא הסביר" היה צריך לאבחן את הבעיה בזמן ולמנוע בשל כך את הנזקים.
- יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם. למשל – אם היה מציג הרופא להורים מידע שקוף בנוגע לגילוי של מום, הם היו מבצעים הפלה. מדובר בנושא בעל חשיבות מיוחדת מפני שביצוע הפלות בישראל מצריך אישור מטעם וועדה להפסקת הריון.
- אם התביעה מוגשת בגין נזק שנגרם כתוצאה מרשלנות של בדיקת הריון (למשל עובר שנפצע בדיקור מי שפיר) תעמוד למבחן הפעולה הרשלנית עצמה והתביעה תתבסס על כך.
מה עושה עורך דין רשלנות רפואית בהריון?
התפקיד של עורך הדין הוא לקבל מההורים את גרסתם לאירועים ולגבות אותה באמצעות המסמכים הרפואיים. לאחר מכן הוא יגבש כתב תביעה שמתאר את השתלשלות העניינים.
רק עורך דין רשלנות רפואית בהריון שהוא מנוסה ומיומן מסוגל להתבונן על כל הנתונים מהזווית הרפואית נוסף על הזווית המשפטית, לגייס מומחים מתאימים לחוות דעת, להגיש בקשות רלוונטיות ולעשות את המקסימום על מנת להשיג ללקוחותיו פיצוי כספי משמעותי, צדק ואולי גם מעט נחמה.
