אף אחד מאיתנו לא מעוניין להגיע למיטת הניתוחים, אך החיים לפעמים מחליטים לזמן אותה עבורנו. נאמר ובצדק, שכל ניתוח מהווה במידת מה סיכון למנותח וככל שמדובר בפרוצדורה מורכבת וארוכה יותר, כך עולה הסיכון משמעותית:
טיפול כושל, הותרת גוף זר בגופו של המנותח, זיהומים, דלקות, נזקים, סיבוכים ואפילו מוות שנגרמים כתוצאה מניתוחים נוצרים מקשת סיבות רחבה.
כשלים בניתוח יכולים להיגרם כתוצאה מחוסר מקצועיות הרופא המנתח, קבלת החלטה שגויה, טעות אנוש, מעקב רפואי לקוי או אי מתן תשומת לב לסימנים שמבטאים נזק תוך כדי הניתוח. במקרים רבים אפילו מסתבר בדיעבד כי בכלל לא היה צורך בניתוח שבוצע והיה ניתן להסתפק בטיפול תרופתי בלבד, באלטרנטיבה או במעקב בלתי פולשני.
ועל כן, כל אחד מהמקרים הללו וכולם גם יחד, עשויים להצדיק תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח שמטרתה היא לעשות מעט צדק עבור הנפגעים ולקבל בעבורם פיצוי כספי הולם והוגן.
מה האחריות של הרופא המנתח?
לצוות הרפואי ובראשו הרופא המנתח יש חובה ליידע את המנותח על ההשלכות, הסיכונים והסיכויים הגלומים בניתוח ולפרט גם לגבי אלטרנטיבות קיימות בהתאם למצבו של החולה כמו למשל מתן טיפול תרופתי מסוים. אם נוצרה סיטואציה מטעה או שלא קיבל המנותח את המידע במלואו כדי לקבל את ההחלטה הנכונה האם לעבור את הניתוח או להימנע ממנו, קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
הצלחת הניתוח תלויה במספר רב של מרכיבים לרבת מיומנות הרופא והרמה המקצועית של הצוות בחדר הניתוח, היכרות עמוקה עם ההיסטוריה הרפואית של המנותח, התיאום בין המנתח לרופא המרדים והאחיות, שימוש בטכנולוגיות ואבזור מתקדם ועוד.
אם התגלה כשל באחד הרכיבים הנוגעים לניתוח או באחד משלבי ההכנה לניתוח, ייתכן ותיווצר עילה לתביעה שבה יש צורך לעמוד על הקשר בין הכשל לנסיבות הרפואיות הנוכחיות של המטופל.
פיצויים לנפגעי רשלנות רפואית בניתוח
אמיר הוא שף ממרכז הארץ שהגיע לטיפול בבית החולים לאחר שנחתך בכף ידו. הוא עבר ניתוח מוצלח לקיבוע העצם בשורש כף היד אך הרופא המנתח שכח לציין בטופס השחרור כי נותרו סיכות ניתוח בכף היד שיש להסיר כעבור שבועיים.
כתוצאה מכך, נוצר זיהום שהוביל לפגיעה עצבית בכף ידו של אמיר והוא נותר עם נכות קבועה בידו המנותחת וגם הדומיננטית. בית המשפט פסק לו פיצוי כספי של 209 אלף שקלים.
ניתוח כושל עלול לייצר נזקים בלתי הפיכים ולכן הפיצוי הכספי שניתן במקרים של רשלנות רפואית בניתוח הוא גבוה יחסית ועומד על מאות אלפי שקלים.
יחד עם זאת, הפיצוי הוא תלוי נסיבות ולכן משתנה משמעותית ממקרה למקרה. ככל שלמטופל נגרמו נזקים חמורים יותר, גילו צעיר יותר ומצבו התפקודי והבריאותי לפני הניתוח היה תקין יותר, כך יפסוק לטובתו בית המשפט סכום פיצויים גבוה יותר.
הסכום נקבע במטרה לספק לנפגע כיסוי עבור הנזק שנגרם לו וצרכיו הקיומיים ומחושב על סמך אובדן ימי עבודה ופגיעה בכושר העבודה, סיוע בגורמים נוספים כדי להתנהל בשוטף ושימוש בתרופות או מכשירים ואביזרים רפואיים, דיור מתאים, ניידות, קיצור תוחלת החיים, הנאות החיים, כאב, סבל, צער ועוגמת נפש.
לכן לפני כל נקיטת פעולה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה לתביעות רשלנות רפואית עם ניסיון מתאים בטיפול בתביעות רשלנות ניתוח ולקבל היקף מתאים של הזכאות לקבלת הפיצוי והערכת סדר הגודל שלו.
כך מוכיחים רשלנות בבית המשפט:
כדי להצליח להוכיח בבית המשפט את הרשלנות, יש להשתמש במבחן "הרופא הסביר". מדובר באמת מידה מקצועית מקובלת בתחום הרפואי-משפטי, שלפיה הרופא צריך לפעול על סמך נורמות מסוימות ואם לא פעל לפיהן, תיקבע רשלנותו. בית המשפט בוחן האם אכן בוצעה רשלנות והאם לא נקט הרופא באמצעי החובה והזהירות הנדרשים ממנו, על סמך נסיבותיו של כל מקרה לגופו ועל בסיס ידע מקצועי.
אחת העילות הנפוצות ביותר לתביעה בגין רשלנות ניתוחים היא במצב שבו החולה לא מסר "הסכמה מדעת" בהתאם לחוק. במצב זה, המנותח למעשה לא מוסר הסכמה מצלילות דעתו או מסכים לכך מבלי שקיבל את כל האינפורמציה הרלוונטית. אם מדובר בתהליך רפואי ניסיוני או חדשני, חייב הרופא לעדכן בכך את המטופל ולבשר לו כי אין עדיין הצלחות בדוקות או מחקר ארוך טווח שיכולים לאשש את ההצלחה המקסימלית. הסכמה מדעת בניתוח, להבדיל מכל הליך רפואי אחר שבו המטופל יכול להסכים לקבלת טיפול רפואי גם בעל פה, מחייבת הסכמה בכתב. אך גם אם קיימת הסכמה שכזו בכתב, עדיין לא יכול הצד הנתבע להשתמש בה כדי להצדיק טענותיו.
בית המשפט יבדוק גם האם הועבר כל המידע למנותח לפני מסירת הסכמתו והאם הסכמתו ניתנה באופן חד משמעי. מנגד – על התובע רשלנות רפואית להוכיח שלא קיבל לידיו את מלוא המידע כפי שהיה אמור, או שקיבל מידע חסר או שגוי. אם יצליח להוכיח זאת, סביר להניח שטענתו תתקבל בבית המשפט.
בסוגיית הניתוחים הפלסטיים והקוסמטיים, מקפיד בית המשפט באופן מיוחד על סוגיית מסירת המידע המסופק למנותח והוא נוהג להטיל אחריות מלאה על המוסד הרפואי והרופא המנתח, מתוך חשש למצב של הטעיית לקוח. ניתוח פלסטי הוא איננו ניתוח חירום דחוף או הכרחי ולכן מוודאים השופטים כי הלקוח היה מודע היטב לכל הסיבוכים והסיכונים של התהליך, לרבות תקופת ההחלמה והתוצאה הסופית.
רשלנות בניתוחים לפרוסקופיים
ע' תושב אשדוד הגיע לבית החולים לאחר שסבל מכאבי בטן אקוטיים. לאחר בדיקה בחדר המיון התברר כי הוא סובל מדלקת חמורה ביותר בתוספתן והוחלט לבצע ניתוח מיידי לכריתת התוספתן. ע' נותח בשיטה לפרוסקופית ונגרם לו זיהום חמור בחלל הבטן שכמעט גרם למותו.
רשלנות רפואית בתחום הניתוחים נפוצה מאוד בעקבות ניתוחים לפרוסקופיים, המתבצעים באמצעות מצלמה זעירה והחדרת כלי הניתוח אל חלל הבטן מבלי לבצע חתכים משמעותיים. סוג מודרני זה של ניתוחים, הוא טכניקה יחסית חדשה שלא כל הרופאים מיומנים בה היטב.
לכן בית המשפט מטפל פעמים רבות בכשלים בניתוחים אלה, למרות הרצון של הצוות הרפואי למנוע אותם ככל שניתן. אם אכן התרחש מקרה כזה של רשלנות רפואית, יש להיפגש עם עורך הדין כדי למצות היטב את פרטי המקרה ולהכין את התביעה על בסיס הזכויות של המנותח.
רשלנות רפואית של הרופא המרדים
גם ההרדמה לצורך ביצוע הניתוח איננה חפה מטעויות או כשלים מצידו של הרופא המרדים. כ-400,000 הרדמות מבוצעות בישראל מידי שנה ובמסגרתן בהחלט אפשרי לפגוש מקרים של מתן מינון לא מתאים, סוג הרדמה לא מתאים, פיקוח רשלני על החולה לאורך הניתוח או במהלך ההתאוששות ועוד.
הרופא המרדים חייב להיות רופא מנוסה שסיים את לימודיו (דרישת המינימום הינה חמש שנים) וכגורם מקצועי המתחשב בהיסטוריה הרפואית ונסיבותיו של המנותח, סוג הניתוח העומד בפניו ושיקולים נוספים שעתידים להתכתב עם מצבו הבריאותי של המנותח.
אם חל כשל בביצוע פעולתו של המרדים תצטרף חוות דעת לתביעה עצמה, שתפרט על ידי רופא מרדים אחר, מה לדעתו המקצועית הייתה ההתרשלות באופן ההרדמה וכיצד היא מתבטאת במקרה הנוכחי.
עורך דין רשלנות רפואית בניתוח
אינספור סוגי ניתוחים ופרוצדורות ניתוח עומדים לרשות הרפואה המודרנית, אך רבים המקרים בהם קיימת רשלנות רפואית הגוררת נזקים נוספים משלל סיבות.
לכל מנותח זכויות רפואיות המגדירות במידת הצורך גם את זכאותו לתבוע פיצוי כספי! יש לפנות לעורך דין רשלנות רפואית המומחה לתביעות רשלנות בניתוח המוגדר כמקצוען עתיר מוניטין כדי למצות את זכויותיכם מבחינה משפטית ולזכות לתגמול הולם וראוי.
