רשלנות רפואית בניתוח

אף אחד מאיתנו לא מעוניין להגיע למיטת הניתוחים, אך החיים לפעמים מחליטים לזמן אותה עבורנו. נאמר ובצדק, שכל ניתוח מהווה במידת מה סיכון למנותח וככל שמדובר בפרוצדורה מורכבת וארוכה יותר, כך עולה הסיכון משמעותית:

טיפול כושל, הותרת גוף זר בגופו של המנותח, זיהומים, דלקות, נזקים, סיבוכים ואפילו מוות שנגרמים כתוצאה מניתוחים נוצרים מקשת סיבות רחבה.

רשלנות רפואית בניתוח

כשלים בניתוח יכולים להיגרם כתוצאה מחוסר מקצועיות הרופא המנתח, קבלת החלטה שגויה, טעות אנוש, מעקב רפואי לקוי או אי מתן תשומת לב לסימנים שמבטאים נזק תוך כדי הניתוח. במקרים רבים אפילו מסתבר בדיעבד כי בכלל לא היה צורך בניתוח שבוצע והיה ניתן להסתפק בטיפול תרופתי בלבד, באלטרנטיבה או במעקב בלתי פולשני.

ועל כן, כל אחד מהמקרים הללו וכולם גם יחד, עשויים להצדיק תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח שמטרתה היא לעשות מעט צדק עבור הנפגעים ולקבל בעבורם פיצוי כספי הולם והוגן.

מה האחריות של הרופא המנתח?

לצוות הרפואי ובראשו הרופא המנתח יש חובה ליידע את המנותח על ההשלכות, הסיכונים והסיכויים הגלומים בניתוח ולפרט גם לגבי אלטרנטיבות קיימות בהתאם למצבו של החולה כמו למשל מתן טיפול תרופתי מסוים. אם נוצרה סיטואציה מטעה או שלא קיבל המנותח את המידע במלואו כדי לקבל את ההחלטה הנכונה האם לעבור את הניתוח או להימנע ממנו, קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

הצלחת הניתוח תלויה במספר רב של מרכיבים לרבת מיומנות הרופא והרמה המקצועית של הצוות בחדר הניתוח, היכרות עמוקה עם ההיסטוריה הרפואית של המנותח, התיאום בין המנתח לרופא המרדים והאחיות, שימוש בטכנולוגיות ואבזור מתקדם ועוד.

אם התגלה כשל באחד הרכיבים הנוגעים לניתוח או באחד משלבי ההכנה לניתוח, ייתכן ותיווצר עילה לתביעה שבה יש צורך לעמוד על הקשר בין הכשל לנסיבות הרפואיות הנוכחיות של המטופל.

פיצויים לנפגעי רשלנות רפואית בניתוח

אמיר הוא שף ממרכז הארץ שהגיע לטיפול בבית החולים לאחר שנחתך בכף ידו. הוא עבר ניתוח מוצלח לקיבוע העצם בשורש כף היד אך הרופא המנתח שכח לציין בטופס השחרור כי נותרו סיכות ניתוח בכף היד שיש להסיר כעבור שבועיים.
כתוצאה מכך, נוצר זיהום שהוביל לפגיעה עצבית בכף ידו של אמיר והוא נותר עם נכות קבועה בידו המנותחת וגם הדומיננטית. בית המשפט פסק לו פיצוי כספי של 209 אלף שקלים.

ניתוח כושל עלול לייצר נזקים בלתי הפיכים ולכן הפיצוי הכספי שניתן במקרים של רשלנות רפואית בניתוח הוא גבוה יחסית ועומד על מאות אלפי שקלים.

יחד עם זאת, הפיצוי הוא תלוי נסיבות ולכן משתנה משמעותית ממקרה למקרה. ככל שלמטופל נגרמו נזקים חמורים יותר, גילו צעיר יותר ומצבו התפקודי והבריאותי לפני הניתוח היה תקין יותר, כך יפסוק לטובתו בית המשפט סכום פיצויים גבוה יותר.

הסכום נקבע במטרה לספק לנפגע כיסוי עבור הנזק שנגרם לו וצרכיו הקיומיים ומחושב על סמך אובדן ימי עבודה ופגיעה בכושר העבודה, סיוע בגורמים נוספים כדי להתנהל בשוטף ושימוש בתרופות או מכשירים ואביזרים רפואיים, דיור מתאים, ניידות, קיצור תוחלת החיים, הנאות החיים, כאב, סבל, צער ועוגמת נפש.

לכן לפני כל נקיטת פעולה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה לתביעות רשלנות רפואית עם ניסיון מתאים בטיפול בתביעות רשלנות ניתוח ולקבל היקף מתאים של הזכאות לקבלת הפיצוי והערכת סדר הגודל שלו.

כך מוכיחים רשלנות בבית המשפט:

כדי להצליח להוכיח בבית המשפט את הרשלנות, יש להשתמש במבחן "הרופא הסביר". מדובר באמת מידה מקצועית מקובלת בתחום הרפואי-משפטי, שלפיה הרופא צריך לפעול על סמך נורמות מסוימות ואם לא פעל לפיהן, תיקבע רשלנותו. בית המשפט בוחן האם אכן בוצעה רשלנות והאם לא נקט הרופא באמצעי החובה והזהירות הנדרשים ממנו, על סמך נסיבותיו של כל מקרה לגופו ועל בסיס ידע מקצועי.

אחת העילות הנפוצות ביותר לתביעה בגין רשלנות ניתוחים היא במצב שבו החולה לא מסר "הסכמה מדעת" בהתאם לחוק. במצב זה, המנותח למעשה לא מוסר הסכמה מצלילות דעתו או מסכים לכך מבלי שקיבל את כל האינפורמציה הרלוונטית. אם מדובר בתהליך רפואי ניסיוני או חדשני, חייב הרופא לעדכן בכך את המטופל ולבשר לו כי אין עדיין הצלחות בדוקות או מחקר ארוך טווח שיכולים לאשש את ההצלחה המקסימלית. הסכמה מדעת בניתוח, להבדיל מכל הליך רפואי אחר שבו המטופל יכול להסכים לקבלת טיפול רפואי גם בעל פה, מחייבת הסכמה בכתב. אך גם אם קיימת הסכמה שכזו בכתב, עדיין לא יכול הצד הנתבע להשתמש בה כדי להצדיק טענותיו.

בית המשפט יבדוק גם האם הועבר כל המידע למנותח לפני מסירת הסכמתו והאם הסכמתו ניתנה באופן חד משמעי. מנגד – על התובע רשלנות רפואית להוכיח שלא קיבל לידיו את מלוא המידע כפי שהיה אמור, או שקיבל מידע חסר או שגוי. אם יצליח להוכיח זאת, סביר להניח שטענתו תתקבל בבית המשפט.

בסוגיית הניתוחים הפלסטיים והקוסמטיים, מקפיד בית המשפט באופן מיוחד על סוגיית מסירת המידע המסופק למנותח והוא נוהג להטיל אחריות מלאה על המוסד הרפואי והרופא המנתח, מתוך חשש למצב של הטעיית לקוח. ניתוח פלסטי הוא איננו ניתוח חירום דחוף או הכרחי ולכן מוודאים השופטים כי הלקוח היה מודע היטב לכל הסיבוכים והסיכונים של התהליך, לרבות תקופת ההחלמה והתוצאה הסופית.

צוות רופאים מטפל

רשלנות בניתוחים לפרוסקופיים

ע' תושב אשדוד הגיע לבית החולים לאחר שסבל מכאבי בטן אקוטיים. לאחר בדיקה בחדר המיון התברר כי הוא סובל מדלקת חמורה ביותר בתוספתן והוחלט לבצע ניתוח מיידי לכריתת התוספתן. ע' נותח בשיטה לפרוסקופית ונגרם לו זיהום חמור בחלל הבטן שכמעט גרם למותו.

רשלנות רפואית בתחום הניתוחים נפוצה מאוד בעקבות ניתוחים לפרוסקופיים, המתבצעים באמצעות מצלמה זעירה והחדרת כלי הניתוח אל חלל הבטן מבלי לבצע חתכים משמעותיים. סוג מודרני זה של ניתוחים, הוא טכניקה יחסית חדשה שלא כל הרופאים מיומנים בה היטב.

לכן בית המשפט מטפל פעמים רבות בכשלים בניתוחים אלה, למרות הרצון של הצוות הרפואי למנוע אותם ככל שניתן. אם אכן התרחש מקרה כזה של רשלנות רפואית, יש להיפגש עם עורך הדין כדי למצות היטב את פרטי המקרה ולהכין את התביעה על בסיס הזכויות של המנותח.

רשלנות רפואית של הרופא המרדים

גם ההרדמה לצורך ביצוע הניתוח איננה חפה מטעויות או כשלים מצידו של הרופא המרדים. כ-400,000 הרדמות מבוצעות בישראל מידי שנה ובמסגרתן בהחלט אפשרי לפגוש מקרים של מתן מינון לא מתאים, סוג הרדמה לא מתאים, פיקוח רשלני על החולה לאורך הניתוח או במהלך ההתאוששות ועוד.

הרופא המרדים חייב להיות רופא מנוסה שסיים את לימודיו (דרישת המינימום הינה חמש שנים) וכגורם מקצועי המתחשב בהיסטוריה הרפואית ונסיבותיו של המנותח, סוג הניתוח העומד בפניו ושיקולים נוספים שעתידים להתכתב עם מצבו הבריאותי של המנותח.

אם חל כשל בביצוע פעולתו של המרדים תצטרף חוות דעת לתביעה עצמה, שתפרט על ידי רופא מרדים אחר, מה לדעתו המקצועית הייתה ההתרשלות באופן ההרדמה וכיצד היא מתבטאת במקרה הנוכחי.

עורך דין רשלנות רפואית בניתוח

אינספור סוגי ניתוחים ופרוצדורות ניתוח עומדים לרשות הרפואה המודרנית, אך רבים המקרים בהם קיימת רשלנות רפואית הגוררת נזקים נוספים משלל סיבות.

לכל מנותח זכויות רפואיות המגדירות במידת הצורך גם את זכאותו לתבוע פיצוי כספי! יש לפנות לעורך דין רשלנות רפואית המומחה לתביעות רשלנות בניתוח המוגדר כמקצוען עתיר מוניטין כדי למצות את זכויותיכם מבחינה משפטית ולזכות לתגמול הולם וראוי.

רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית מתרחשת סביבנו למרבה הצער כמעט באופן שגרתי. מידי יום לוקחים הרופאים החלטות גורליות בנוגע למצבם של מטופלים רבים, כאשר היריון הינו תחום רגיש באופן מיוחד שבו גם האם וגם תינוקה יכולים להינזק ומשלל סיבות הקשורות בסביבת הביצוע, אופן מתן הטיפול וקבלת ההחלטות במצבים קריטיים.

רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית בהריון נחשבת לתחום רשלנות נפוץ בשדה המשפטי, בעיקר בעקבות נפיצות ההריונות בחברה הישראלית.

הרשלנות יכולה להיגרם כתוצאה ממעקב הריון שגוי או היווצרות פגיעות כתוצאה ממהלך הבדיקות, פענוח שגוי של תוצאות בדיקות או ממצאי אולטרסאונד ומוניטור, מתן תרופה מזיקה, חוסר יידוע של ההורים לגבי תוצאות בדיקות או השלכות עתידיות כתוצאה מהן ועוד.

בתביעות אלה יש חשיבות עצומה לתיעוד הרפואי וכלל הפעולות שבוצעו מתחילת ההריון ועד סיום הלידה, שייבדקו בצורה מעמיקה על ידי עורך דין רשלנות הריון ובמידה ויתגלה כי הרשלנות גרמה למום, מחלה או סיבוך שהיו יכולים להימנע – תתקיים עילה לתביעה.

לתחום הרשלנות נכנס גם שיקול הדעת ההורי, שכן אם סופק להם מידע מפורט לגבי זיהוי מקדים של מומים או בעיות פנים-עובריות או סיכונים מסוימים שבעקבותיהם ייגרם נזק לאם או תינוקה, הם יוכלו להחליט האם להפסיק את ההיריון ולמנוע מילדם לעבור חיים מלאים בסבל וקשיים (טענת הולדה בעוולה).

רשלנות רפואית בלידה: מקרה לדוגמה

מירית ואדם מתל אביב הגיעו לבית החולים איכילוב בתל אביב בשל צירים לא סדירים. מירית שכבר נמצאה בסוף הריונה אושפזה ובמוניטור נצפתה האטה בדופק העובר. אך כאשר שינתה מירית את תנוחתה הדופק חזר לקצב תקין. כל בדיקותיה עד כה היו תקינות ולא היה ספק לגבי מצבו של התינוק.

כשהתפתחה לידה והדופק הוסיף להיות איטי, הוחלט לבצע זירוז תוך שימוש בזריקה אפידורלית. הרופאים המשיכו בלידה רגילה והתעכבו משמעותית בחילוץ העובר, כאשר לא הצליחו לבצע יילוד באמצעות שולפן ריק (וואקום) והחליטו ליילד בחילוץ מלקחיים. התינוק יצא במצב קשה מאוד בעקבות סיבוך בחבל הטבור ונזקק להחייאה. כתוצאה מכך נגרם לו שיתוק מוחין עם נכות בשיעור של 100%. התינוק נפטר כשהגיע לגיל שלוש.

בבית המשפט קבע מומחה מטעם התביעה כי הלידה הייתה חייבת להסתיים תוך חצי שעה לכל היותר מרגע הפתיחה המלאה ולא להמתין שיהיה מאוחר מידי כפי שקרה בפועל. מצד שני הנתבעים טענו שקבלת ההחלטות הייתה סבירה ביחס לנתוני המוניטור וכי לא היה פגם באופן ביצוע הלידה.

בנוסף קבעו מומחים מטעמם כי קיימת אפשרות רבה ששיתוק המוחין בכלל נגרם כתוצאה מזיהום תוך רחמי שנוצר במהלך ההיריון עצמו. בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל ועמד על הקשר הסיבתי בין הרישול לנזק הנורא שנגרם לתינוק וקבע כי יש לפצות את הוריו בסכום העומד על למעלה משני מיליון שקלים.

תביעת רשלנות בהיריון בסיכון

חלק מסוים מכלל ההריונות מוגדרים כהריונות בסיכון ובמצב זה מתבצע מעקב רפואי מוגבר שכולל גם בדיקות רבות אודות התפתחות העובר ומצבו וכן מצבה הבריאותי של היולדת. קבוצת הסיכון בהריונות כוללת נשים בגיל מבוגר, נשים שחוו הפלות, ריבוי עוברים (תאומים, שלישיות ורביעיות), הסובלות ממחלה כרונית מסוימת, בעלות רקע של לידות מוקדמות או סיבוכי לידה וניתוחים קיסריים, סוכרת הריון ועוד.

חלק מן ההריונות עשויים להתפתח לכדי הריונות בסיכון במהלך חודשי ההיריון גם אם התחילו כהריונות רגילים. הרופא הישיר של היולדת חייב לדעת היטב מהו עברה הרפואי ואם היא שייכת לקבוצת הסיכון, הוא מחויב להפנות אותה לבדיקות מתאימות.

אם איננו רופא המתמחה בהריונות בסיכון, הוא יפנה את היולדת לגורמים רפואיים מוסמכים העוסקים בכך. במצב שבו קיים חשש ממשי לגבי מומים, תסמונת דאון, פיגור שכלי או חשש לחיי האם, עליו אף להמליץ על הפסקת הריון ולשקף היטב את הממצאים מכל בדיקה. כל התרשלות סביב סוגיית הריון המוגדר "בסיכון" עלול ליצור בקלות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית במהלך הריון.

אישה בהריון קוראת ספר

רשלנות בבדיקת מי שפיר, סקר גנטי, צ'יפ גנטי ובדיקת NIPT

אם חל מצב שבו:

  • הרופא לא חשף בפני ההורים את תוצאות הבדיקה
  • הרופא לא המליץ על ביצוע אחת הבדיקות או יותר, למרות שהיה בכך צורך
  • הרופא קבע כי אין צורך באחת הבדיקות או יותר, למרות שהיה בכך צורך
  • פענוח תוצאות הבדיקה היה שגוי
  • תוצאות הבדיקה נמסרו להורים, אך הרופא לא ווידא כי הם מבינים את השלכותיהן ומשמעותן

קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית בהריון.

הודות לטכנולוגיה והפיתוחים הרבים שעומדים לצידה של היולדת, ניתן לזהות כיום בבדיקות מקדימות כ-90% מכלל המומים והמוגבלויות.

בדיקות אלה לרבות בדיקות הסקר הקיימות (חלבון עוברי וסקירה מוקדמת למשל) יכולות להצביע על בעיה אם קיימת, או לאשר התפתחות תקינה. הרופא המטפל ימליץ במידת הצורך על ביצוע אחת הבדיקות בהתאם להתפתחות ההיריון ומצבו הנוכחי ולפי הצורך.

לא כל יולדת תצטרך בהכרח לבצע בדיקת מי שפיר למשל (אם כי מקובל בקהילה הרפואית לבצע אותה בהריונות בסיכון), אך עליו להפנות לכל הפחות אל בדיקת הסקר הגנטי ולהמליץ על יתר הבדיקות לפי המלצת הרופא המטפל. כל תוצאה בין אם היא תקינה ובין אם מכילה בתוכה בשורה קשה, אמורה לעבור מיד ליולדת ובן זוגה על מנת שיוכלו לקבל את ההחלטה הטובה בעבורם ועבור תינוקם.

מתי חלה התיישנות ועל כמה עומד סכום הפיצויים?

כתוצאה מהרגישות המיוחדת של סוג רשלנות זו, הפיצויים לגביה עומדים על סכומים גבוהים. הריונות ולידות הם רגעי חיים משמעותיים ביותר ועל כן הרשלנות בהם נתפסת כבלתי נסלחת.

ככל התביעות, תביעת רשלנות בהריון תתיישן לאחר 7 שנים אך קיים בה הבדל מרכזי חשוב: חוק ההתיישנות חל רק על תביעות בגירים מגיל 18 בלבד ולכן אדם שמעוניין לתבוע את הצוות הרפואי שפיקח על אמו בהריון, יוכל לבצע זאת עד גיל 25. דהיינו 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18.

איך מוכיחים רשלנות רפואית בהריון?

כל תביעת רשלנות מורכבת ממספר שלבים:

  • יש להציג ראיות לכך שחובת הזהירות של הרופא או הצוות הרפואי הופרה במבחן "הרופא הסביר". לדוגמה – תינוק שנולד עם מום שלא אובחן כראוי בבדיקה במהלך ההיריון או ההחלטה על אופן יילוד ממושך במצב של מצוקה עוברית. ההוכחה צריכה לעמוד על כך ש"הרופא הסביר" היה צריך לאבחן את הבעיה בזמן ולמנוע בשל כך את הנזקים.
  • יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם. למשל – אם היה מציג הרופא להורים מידע שקוף בנוגע לגילוי של מום, הם היו מבצעים הפלה. מדובר בנושא בעל חשיבות מיוחדת מפני שביצוע הפלות בישראל מצריך אישור מטעם וועדה להפסקת הריון.
  • אם התביעה מוגשת בגין נזק שנגרם כתוצאה מרשלנות של בדיקת הריון (למשל עובר שנפצע בדיקור מי שפיר) תעמוד למבחן הפעולה הרשלנית עצמה והתביעה תתבסס על כך.

מה עושה עורך דין רשלנות רפואית בהריון?

התפקיד של עורך הדין הוא לקבל מההורים את גרסתם לאירועים ולגבות אותה באמצעות המסמכים הרפואיים. לאחר מכן הוא יגבש כתב תביעה שמתאר את השתלשלות העניינים.

רק עורך דין רשלנות רפואית בהריון שהוא מנוסה ומיומן מסוגל להתבונן על כל הנתונים מהזווית הרפואית נוסף על הזווית המשפטית, לגייס מומחים מתאימים לחוות דעת, להגיש בקשות רלוונטיות ולעשות את המקסימום על מנת להשיג ללקוחותיו פיצוי כספי משמעותי, צדק ואולי גם מעט נחמה.